חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה- 2025*
תיקון חוק מס רכוש וקרן פיצויים - הוראת שעה -מס' 34
1. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027) (בסעיף זה ובסעיפים 2 ו־3 – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק מס רכוש וקרן פיצויים,התשכ"א – 1961, כך:
(1) לפני סעיף 37 יבוא:
36ג. "העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת
(א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38יח, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו – 1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.";
(2) לפני כותרת פרק תשיעי: פטור והנחות יבוא:
"פרק שמיני 2: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בתקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל
הגדרות – פרק שמיני 2
38יח. בפרק זה – "הוצאות השכר בתקופת הזכאות" – אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי:
(1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה:
(א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
(ב) השכר הממוצע לחודש, כמשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
(2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – הסכום הנמוך מבין אלה:
(א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב־1.325;
(ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א);
(3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה:
(א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי הקיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד חודש יוני 2025, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
(ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהיה ידוע בחודש יוני 2025, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25;
לעניין הגדרה זו –
"עובד מזכה" – עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך חודש יוני 2025, וכי הוא לא ניצל יום חופשה במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד – כהגדרתה בסעיף 179כב לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 4(2) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי;
"שכר העבודה לעובדים מזכים" – שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין פרק זה, שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה;
"הוצאות מזכות" – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים;
(2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים;
(3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים – 1.2 מיליון שקלים חדשים;
"הוצאות קבועות" – אחד מאלה, לפי העניין:
(1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב־12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
(2) לעניין שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
(3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב־12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות;
"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995;
"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975;
"חלק השכר המזכה" – סכום הוצאות השכר בתקופת הזכאות, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות;
"מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה (בפרק זה – מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה:
(1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היו מתמיכות ותרומות;
(2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שאינה מתמיכות ותרומות, היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;
"מחזור עסקאות" – אחד מאלה, לפי העניין:
(1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה:
(א) עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן;
(ב) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו;
(ג) פיצוי ששולם לפי החוק;
(ד) מכירות הוניות;
(2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס;
(3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בהצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף , ואם התקופה שלגביה (רישום), התשל"ו- 1976 נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור – מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה;
"מחזור עסקאות בשנת הבסיס" – מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי חוק מס ערך מוסף או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק האמור – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;
"מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" – אחד מאלה, לפי העניין:
(1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) – מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
(א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס;
(ב) לעניין ניזוק המדווח בשיטה חד־חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025);
(ג) לעניין ניזוק המדווח בשיטה דו־חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025);
(2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025)- מחזור העסקאות כמפורט לצידו:
(3) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד-חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ג' באייר בתשפ"ה (1 במאי 2025) עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025)- מחזוק עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025);
(4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לעניין קבלן ביצוע- מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) או מ- 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי המאוחר, עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה;
"מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;
"מקדם הוצאות קבועות" – אחד מאלה:
(1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור
בפסקאות (2) עד (4) – שיעור כמפורט לצידו:
(א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% – 7%;
(ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% – 11%;
(ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% – 15%;
(ד) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% – 22%;
(2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.35;
(3) לעניין ניזוק שבשנות המס 2022, 2023 או 2024 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.19;
(4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.68;
(5) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי־הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 1.5 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה;
"נזק ישיר" – נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת;
"נזק מלחמה" – כהגדרתו בסעיף 35;
"נזק עקיף" – הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או בשל אי־אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל;
"ניזוק" – עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף:
(1) המדינה;
(2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985;
(3) קופת חולים;
(4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי;
(5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
(6) מוסד פיננסי כמפורט להלן:
(א) תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות , לרבות תאגיד עזר (רישוי), התשמ"א-1981 כהגדרתו בחוק האמור;
(ב) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )ביטוח(, התשמ"א- 1981;
(ג) חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח- 1968;
(ד) חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה- 2005;
(ה) מנהל קרן כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד- 1994;
(7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, "מכירת זכות במקרקעין" – כהגדרת "מכירה", לעניין זכות במקרקעין, בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג- 1963;
(8) מי שיותר מ־50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2023 או 2024 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע;
(9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025);
(10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת;
(11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;
(12) מי שעיסוקו בחקלאות;
"עוסק" – חייב במס כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;
"עוסק המדווח על בסיס מזומן" – עוסק שמתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי פרק ו' לחוק מס ערך מוסף עם קבלת התמורה לעסקה;
(2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה;
(3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את חודש יוני 2025 היה נמוך מאחד מאלה, לפי העניין:
(א) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח חד־חודשית – 40%;
(ב) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח דו־חודשית – 20%;
"קבלן ביצוע" – קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, הרשום בפנקס, כמשמעותו באותו התשכ"ט – 1969, חוק; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה "ניזוק" – החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור;
"קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה;
"שיעור הירידה במחזור העסקאות" – מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס;
"שנת הבסיס" – אחת מאלה, לפי העניין:
(1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) – שנת 2022;
(2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בשנת 2022 או לאחריה – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין:
(א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור – ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025);
(ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית – עד יום ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025);
"השנה הקודמת" – אחת מאלה, לפי העניין:
(1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) – התקופה שמיום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022) או מהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה, לפי המאוחר, עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023);
(2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025) – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין:
(א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור – ד' בסיוון התשפ"ה (31 במאי 2025);
(ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית – ב' באייר התשפ"ה (30 באפריל 2025);
"תמיכות ותרומות" – תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985, תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות;
"התקופה הקובעת" – התקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025);
"תקופת הבסיס" – התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות;
"תקופת הזכאות" – אחת מאלה, לפי העניין:
(1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, שהוא אחד מאלה – חודש יוני 2025:
(א) מדווח בשיטה חד־חודשית;
(ב) עוסק פטור;
(ג) מוסד ציבורי זכאי;
(2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – חודשים מאי ויוני 2025;
(3) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן והוא אחד מהמנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), וכן לעניין קבלן ביצוע – חודש יולי 2025;
(4) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית – חודשים יולי ואוגוסט 2025;
"תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה" – תקנות מס הכנסה )ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה(, התשנ"ג- 1993;
"תשומות שוטפות" – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025), הדוח כאמור הוגש עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025), למעט אלה:
(1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו;
(2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק;
"תשומות שוטפות בשנה הקודמת" – סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנההקודמת ומוכפל ב־12.
פיצויים בעוד נזק עקיף
38יט. (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת – גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ"ט בסיוון התשפ"ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים;
(2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%, ואם הוא מדווח בשיטה דו־חודשית – על 12.5%;
(3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף;
(4) הוא פתח את עסקו לפני יום ה' בסיוון התשפ"ה (1 ביוני 2025), ולעניין ניזוק המדווח בשיטה דו־חודשית – לפני יום ג' באייר התשפ"ה (1 במאי 2025), והכול ובלבד שהודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט"ז בסיוון התשפ"ה (12 ביוני 2025);
(5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי פרק זה, את המסמכים המפורטים להלן:
(א) דוח תקופתי לפי סעיף 67, 67א או 71א לחוק מס ערך מוסף, לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו- 1976, לשנת 2022 עד 2024, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף;
(ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש יוני 2025, והכול לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה;
(6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה:
(א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2025 ולא ניהלם;
(ב) פנקסיו לשנת המס 2025 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.
(ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ואם נגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת – גם בעד נזק עקיף שנגרם לו כתוצאה מהנזק הישיר במהלך התקופה שמיום כ"ט בסיוון התשפ"ה (25 ביוני 2025) עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), והכול ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א):
(1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים – סכום של 1,833 שקלים חדשים;
(2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,300 שקלים חדשים;
(3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 120 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,400 שקלים חדשים;
(4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים – סכום של 2,776 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
(5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,273 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
(6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,190 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק;
(7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,897 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן.
(ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו־ חודשית.
(ה) בסעיף זה, "מקדם הנזק" – אחד מאלה, לפי העניין:
(1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% – 1;
(2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% – 1.5;
(3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% – 2.4;
(4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% – 3.
מניעת כפל פיצויים
38כ. אין בהוראות לפי פרק זה כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי פרק שמיני, ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי פרק זה ולפי פרק שמיני, בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם.
תביעה לקבלת פיצויים
38כא. (א) עוסק המבקש פיצויים לפי פרק זה יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ־16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף ,51 המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר, דרך כלל או לעוסק מסוים, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; האריך המנהל את התקופה כאמור דרך כלל, תפורסם הודעה על כך גם באתר האינטרנט של רשות המסים.
(ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול אתהפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי פרק זה ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות פרק זה.
קביעת הזכאות לפיצועים
38כב. (א)הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות סעיף 38כא, יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה.
(ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 4 שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.
(ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור.
תשלום הפיצויין ותשלום מקדמות
38כג. (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות סעיף ותשלום מקדמות 38כב(א), ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות.
(ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף38כב בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות סעיף 38כב(ג).
(ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים.
(ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף38כב בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל.
(ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי פרק זה ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.
העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי בשל נזק עקיף ומקדמה
38כד. (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי פרק זה לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו- 1986, בנותנה שירותים לפי סעיף88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.
תשלום ביתר
38כה. (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי פרק זה, יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.
(ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה), כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם- 1980, כאילו היו חוב מס.
תשלום בחסר
38כו. שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.
קנס בשל הגשת תביעה ביתר
8כז. (א) בסעיף זה, "סכום ההפרש" – ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי סעיף38כא ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות סעיף38כב(א).
(ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף38כא ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש.
(ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף38כא, וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי סעיף 38כח, ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי הסעיף האמור, יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש.
(ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות סעיף38כה(ב).
עסקה מלאכותית או עסקה בדויה
8כח. היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי פרק זה היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה –
(1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק;
(2) "עסקה" – לרבות פעולה.
השגה וערר
38כט. (א) (1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי פרק זה, לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת.
(2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים.
(3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.
(4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה.
(5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
(ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור בסעיף38ל, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו.
ועדת ערר
38ל. ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי, תהיה (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף- 2020, מוסמכת לדון בעררים כאמור בסעיף38כט(ב), ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי סעיף 21 לחוק האמור.
רשות לייצג
38לא. סעיף 236 לפקודה יחול על ייצוג עוסק לעניין פרק זה, בשינויים המחויבים.
תקופה חליפית
38לב. (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שנלקחו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור בסעיף38יט, יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס.
(ב) לעניין סעיף זה –
"פעילות מופחתת", בחודש – חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה "התקופה החליפית", ושאינו החודש שבו החלה פעילותו;
"התקופה החליפית" –
(1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד החודשים שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות בסעיף 6 או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד- 1954, תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב־12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת;
(2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח – 2008, תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור.
פיצויים בעת נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת
38לג. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף38יט, ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות פרק זה בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:
(1) בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ו' באב התשפ"ה (31 ביולי 2025);
(2) לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה "תקופה נוספת" שבסעיף קטן (ג)- לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות.
(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה, ובלבד שכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות, הקבועים בהגדרה "מקדם הוצאות קבועות" שבסעיף 38יח לגבי עוסק המדווח בשיטה דו־חודשית, שיעור הירידה הקבוע בסעיף 38יט (א)(2) ושיעורי הירידה הקבועים בהגדרה "מקדם הנזק" שבסעיף 38יט (ה).
(ג) בסעיף זה, "תקופה נוספת" – כל אחת מאלה:
(1) חודשים יולי ואוגוסט 2025;
(2) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2025;
(3) חודשים נובמבר ודצמבר 2025.
פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת
38לד. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 38לג, ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי סעיף 38לג.
(ב) הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב־6, ובלבד שלא תעלה על 30 אלף שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות.
(ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים38כ עד 38לא, בשינויים המחויבים.
(ד) לעניין סעיף זה –
"הכנסה חייבת" – הכנסה כהגדרתה בפקודה לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון;
"הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס" – הכנסה חייבת לפי סעיף 2(1) או (6) לפקודה, בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי, וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור, ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתל במילואים המשתלם לפי פרק י"ב לחוק האמור, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12.
פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת
38לה. (א) נגרם לדירה כהגדרתה בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (בסעיף זה – דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה, לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה – תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק;
(2) בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה, לתקופה של חודש לפחות;
(3) הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום.
(ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור.
(ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים38כב עד 38כו ו־38כט, בשינויים המחויבים.";
(3) בסעיף 61 –
(א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "לפי פרק שמיני";
(ב) במקום "לפי חוק זה" יבוא "לפי פרק שמיני".
תיקון חוק מס רכוש וקרן פיצויים- תחולה
2. הוגשה תביעה לפיצויים לפי סעיפים 38כא ו־38לג עד 38לה לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א- 1961, כנוסחם בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות פרק שמיני 2 לחוק האמור, כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה.
תיקון חוק בתי משפט לעיניינים מינהליים- הוראת שעה- מס' 152
3. בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס- 2000, כך שבתוספת השנייה, בפרט 28, בסופו יבוא "ובסעיף 38ל לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א2 1961".
תיקון חוק הביטוח הלאומי- הוראת שעה - מס' 259
4. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום ט"ו בסיוון התשפ"ו (31 במאי 2026) (בסעיף זה ובסעיף 6 – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), כך:
(1) בסעיף 176, בסופו יבוא:
"(ד) הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 179כב, תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור בסעיף 345 או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה.";
(2) לפני כותרת פרק ח' יבוא:
"סימן ח': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל
הגדרות – סימן ח' 179כב. בסימן זה –
"הפסקת העסקה", של עובד – הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה:
(1) הודעת המעסיק על פיטורי העובד;
(2) הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים בסעיף 177א, אולם לעניין זה יקראו את פסקה (1) של הסעיף האמור בשינויים אלה:
(א) במקום "30" יבוא "12";
(ב) בסופה יבוא "לעניין זה לא יראו עד שני ימי עבודה שבהם עבד העובד במהלך התקופה הקובעת, כהפסקה ברצף ימי החופשה ללא תשלום";
"מערך הדיגיטל הלאומי" – כהג דרתו בחוק תקשורת דיגיטלית ;עם גופים ציבוריים, התשע"ח- 2018.
"התקופה הקובעת "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025).
הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה
179כג. (א) על אף האמור בפרק זה, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור בסעיף 161, אך צבר תקופת אכשרה כאמור באותו סעיף בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות סעיף 171.
(ב) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א), שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות סעיף 171, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, "אדם עם מוגבלות" – מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות:
(1) הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה "קצבת נכה" שבהסכם לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות;
(2) הוא זכאי לפטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה.
(ג) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהתגורר ביישוב שפונה לפי החלטת הממשלה מס' 975 מיום ג' בחשוון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023), כפי שתוקנה מזמן לזמן, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות סעיף 171, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת חודשיים לפחות; לעניין זה, יראו מי שהתקיים בו אחד מאלה כמבוטח שהתגורר ביישוב שפונה לעניין סעיף זה:
(1) נכון למועד הפינוי של אותו יישוב הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב;
(2) הוא היה זכאי למענק אכלוס עצמאי מכוח הסכם לפי סעיף 9 בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי, מכוח החלטת הממשלה האמורה;
(3) לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי הוא פונה לפי החלטת הממשלה, למקום לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה בתקופת הזכאות לפי ההסכם האמור בפסקה (2), מכוח החלטת הממשלה האמורה.
(ד) לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, בסעיף 161(ג)(2), במקום "שישה" יקראו "שלושה".
הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה
179כד. על אף הוראות פרק זה, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי סעיף 171א הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות פרק זה בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת.
הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח המתגורר ביישוב שפונה או שתושביו הוצאו לריענון במסגרת מלחמת חרבות ברזל
179כה. על אף האמור בסעיפים 171 ו־171א, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת והתגורר ביישוב שפונה או שתושביו הוצאו לריענון לפי החלטת הממשלה מס' 950 מיום כ"ז בתשרי התשפ"ד (12 באוקטובר 2023), החלטת הממשלה מס' 975 מיום ג' בחשוון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023) או החלטת הממשלה מס'988 מיום ח' בחשוון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023), ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי סעיף 171 או 171א, לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות פרק זה בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה יראו מי שהתקיים בו אחד מאלה כמבוטח שהתגורר ביישוב שפונה לפי סעיף זה:
(1) נכון למועד הפינוי או ההוצאה לריענון של אותו יישוב הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב;
(2) הוא היה זכאי למענק אכלוס עצמאי מכוח הסכם לפי סעיף 9 בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי, מכוח אחת מהחלטות הממשלה האמורות;
(3) לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי הוא פונה או הוצא לריענון לפי החלטת הממשלה, למקום לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה בתקופת הזכאות לפי ההסכם האמור בפסקה (2), מכוח אחת מהחלטות הממשלה האמורות.
תחילת תשלום דמי האבטלה
179כו. לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את סעיף 172 כך שבסופו יבוא "למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת".
שיפוי המוסד לביטוח לאומי
5. אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי לגבי כל סכום שהוצא בשל כל גמלה או תוספת גמלה המשתלמת לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה ושלא הייתה משתלמת אלמלא ההוראות כאמור.
תיקון חוק עבודת נשים- הוראת שעה- מס' 66
6. בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק עבודת נשים, התשי"ד- 1954 (להלן – חוק עבודת נשים), כך:
(1) בסעיף 9(ג), לפני פסקה (3) יבוא:
"(2ב)(א) הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת, לתקופה רצופה של 12 ימים לפחות שחלה כולה או חלקה ב־60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025); לעניין זה לא יראו עד שני ימי עבודה, שבהם עבדו העובד או העובדת במהלך התקופה הקובעת, כהפסקה ברצף ימי החופשה ללא תשלום. (ב) על אף האמור בפסקאות (1א) ו–(2), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות.";
(2) בסעיף 9א, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) לעניין סעיף זה לא יראו היעדרות של עובד או עובדת בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 9(ג)(2ב)(א), מחמת הוראה מההוראות כאמור בסעיף 2(א) "או (ב)(1) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו- 2006, שבשלה חל איסור לפטר את העובד או העובדת בהתאם להוראות אותו סעיף, כפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד או העובדת.
תיקון חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה-מקרים מיוחדים)- מס' 4
7. בחוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים), התש"ף- 2020 (להלן – חוק מענק מיוחד)-
(1) אחרי כותרת פרק ג' יבוא:
"סימן א': הגדרות";
(2) בסעיף 8ב, אחרי ההגדרה "התקופה הקובעת" יבוא:
""התקופה הקובעת הנוספת" – התקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025).";
(3) לפני סעיף 8ג יבוא:
(ב) ברישה, במקום "פרק זה" יבוא "סימן זה";
(5) בסעיף 8ד, במקום כותרת השוליים יבוא "תשלום המענק המיוחד";
(6) אחרי סעיף 8ד יבוא:
זכאות למענק מיוחד
8ה. מי שמתקיימים לגביו כל התנאים כמפורט להלן, זכאי למענק מיוחד, לפי הוראות סימן זה:
(1) בתקופה הקובעת הנוספת מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף 2(1)(א)ו–(ב);
(2) בתקופה הקובעת הנוספת הוא פוטר מעבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום, ביוזמת מעסיקו, לתקופה רצופה של 12 ימים לפחות (בסימן זה – הפסקת העסקה); לעניין זה לא יראו עד שני ימי עבודה שבהם עבד העובד במהלך התקופה הקובעת הנוספת, כהפסקה ברצף ימי החופשה ללא תשלום;
(3) הוא היה עובד שכיר בתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות שבתכוף לפני החודש שבו חל מועד הפסקת העסקתו כאמור בפסקה (2);
(4) בעד התקופה הקובעת הנוספת הוא אינו זכאי למענק סיוע בהתאם להוראות ההסכם לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מיישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי.
תשלום המענק המיוחד
מענק מיוחד לפי סימן זה ישולם למי שמתקיימים לגביו כל התנאים כאמור בסעיף 8ה, והוא יהיה בשיעור של 75% מהכנסתו מעבודה כשהיא מחולקת ב־90, אך לא יותר מ־134 שקלים חדשים ליום כפול מספר הימים בתקופה הקובעת הנוספת שבהם היה מחוסר עבודה, אולם לא ישולם מענק מיוחד לפי סימן זה בעד יותר מ־12 ימים שבהם היה מחוסר עבודה.";
(7) בסעיף 10(ב) –
(א) האמור בו יסומן כפסקה (1), ובה, במקום "פרק ג'" יבוא "סימן ב' בפרק ג'";
(ב) אחרי פסקה (1) יבוא:
"(2) בקשה למענק מיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות סימן ג' בפרק ג' תוגש עד תום 12 חודשים מיום תחילתו של חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה- 2025."
8. תשלומים ראשונים לפי חוק הביטוח הלאומי ולפי חוק מענק מיוחד, כנוסחם בחוק זה, ישולמו בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה.
9. אין בהוראות סעיף 6 לחוק זה כדי לגרוע מאיסור על פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה , לפי פרק שביעי לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט – 1949, או לפי סימן א' לפרק שביעי לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י 1950.
תקציב לתמיכה במוסד ציבור שהכנסותיו פתחו
10. (א) יוקצה על ידי הממשלה סכום שלא יפחת מ־10 מיליון שקלים חדשים, לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985 לצורך התמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה בתקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025) והוא לא זכאי לפיצוי לפי פרק שמיני 2 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א- 1961, כנוסחו בחוק זה; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2025 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2025.
(ב) מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א) יפורסמו, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985, בתוך 45 ימים מיום תחילתו של חוק זה.
(ג) שר האוצר, או מי מטעמו, ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה.
